במה נחשפת הצגה שנוגעת בנימי הנפש של כל מי שגדל במשפחה. בשר וחלב, מחזה חדש מאת העיתונאי והיוצר אמנון לוי, הוא יצירה אמיצה, מורכבת ומרגשת, שמביאה לבמה את הפערים הבלתי מדוברים בין אחים ואת האשמה השקטה של ההורים, זו שמתנחלת בחדרי הלב ושוברת שתיקות. זוהי אחת מאותן הצגות תיאטרון נדירות שמצליחות בו זמנית לרגש, להצחיק ולכאוב.
טריילר קצר | בשר וחלב הצגה בהפקת תאטרון ארצי
עלילת המחזה
במרכז העלילה בהצגה בשר וחלב ניצבים אליהו ואלגרה – זוג הורים קשישים לשתי תאומות בוגרות: האחת רופאה מצליחה, שזכתה ליחס מועדף לאורך השנים, והשנייה – נכה, עובדת ניקיון, שנדחקה לשולי המשפחה ולתחתית הסולם החברתי. כשמגיע הרגע לנסח צוואה ולחלק את הירושה, עולות שאלות מכאיבות ובלתי נמנעות: האם צדק הוא שוויון – או תיקון? האם עבר לא הוגן מצדיק חלוקה לא שוויונית בהווה?
הסיפור מסתבך כאשר דוד, בנה של הבת הנכה עבריין לשעבר וחוזר בתשובה בהווה המשתלט על דירת ההורים ומסרב לעזוב עד שאמו תקבל "פיצוי" ראוי על חייה הקשים. הוא לא רק דורש כסף או נכס הוא דורש צדק, הכרה בכאב, ונקמה קטנה על עוול גדול.
בין צחוק לדמעה
המחזה נע בין רגעים של כאב בלתי נסבל לבין הומור מריר, לעיתים גרוטסקי, שמציף את האבסורד שבעולם בו ילד אחד מקבל חיבוק – והשני, רק מבט של רחמים. אמנון לוי, שבעבודתו העיתונאית עסק לא פעם בשולי החברה ובאלה שלא קיבלו "צ'אנס הוגן", מביא את אותה רגישות גם למחזה הזה, ומציג את הדמויות שלו באנושיות גולמית וחשופה.
הבמאי איציק כהן מעניק לטקסט של לוי בימוי מדויק ורגיש. הוא מאפשר לשחקנים להביא לבמה את השבר, את החרטה, את האהבה ואת השנאה המשפחתית, זו שקשה להסביר, אך קשה עוד יותר להתכחש לה.
ביקורת להצגה
ההצגה, שכתובה בכנות יוצאת דופן על ידי אמנון לוי, מעוררת דיון אמיתי, לעיתים אפילו ויכוח בין בני זוג, הורים וילדים. לאחר שראינו ביקוש רב לביקורת אחר ההצגה בשר וחלב, החלטנו לרכז לכם ביקורות מלאות להצגה הזאת:
תגובות מהקהל:
🗣 רונית מ. (חולון):
"כבעלת משפחה בעצמי, פשוט ישבתי ובכיתי. ההצגה הזו מכריחה אותך לחשוב – איפה טעיתי? האם אני באמת הוגנת כלפי הילדים שלי?"
🗣 יואב ל. (תל אביב):
"הטקסט חכם, חד ולא מתייפייף. זו לא הצגה קלה, אבל היא מהטובות שראיתי בשנים האחרונות בזירת הצגות התיאטרון בישראל."
🗣 מיכל ש. (חיפה):
"בתור אחות לשני אחים מאוד שונים – המחזה הזה נגע בי בנקודות הכי רגישות. המשחק מעולה, במיוחד של השחקן שגילם את דוד. פשוט קורע לב."
🗣 דני פ. (ירושלים):
"הרגשתי שההצגה קצת מכבידה באמצע, אבל הסיום עשה לי צמרמורת. ההצגות תיאטרון הכי טובות הן אלה שלא מרחמות על הצופה – וזו בדיוק אחת מהן."
שאלות שמסרבות להיעלם
מה הופך ילד לאהוב יותר מאחיו? האם הורה מסוגל באמת להעניק את אותו היחס לשני ילדים שונים כל כך? והאם אפשר לכפר על חטאי ההורות בצוואה? המחזה לא נותן תשובות פשוטות, הוא מותיר את הקהל עם שאלות פתוחות, מחשבות מטרידות, ותחושת חוסר נוחות שממשיכה ללוות גם אחרי ירידת המסך.
בציר המרכזי של העלילה עומד גם העימות בין עולמות: בין חילוניות ודת, בין הצלחה כלכלית להישרדות יומיומית, בין משפחתיות רעיונית למציאות של קנאה, חוסר צדק וציפיות לא ממומשות.
משחק מרגש ודמויות חיות
הדמויות בהצגה כתובות באופן חד, עם רבדים רגשיים עמוקים – מההורים הקשישים הנאבקים עם רגשות אשם מבולבלים, דרך התאומות החיות בעולמות נפרדים אך מחוברות לעצב משפחתי משותף, ועד לדמותו של דוד – בן נלעג-אך-מאיים, שמשלב בין צדקנות דתית להתפרצויות של כאב מודחק.
השחקנים מגישים הופעה נוגעת ללב. במיוחד בולט הביצוע של השחקן המגלם את דוד, שבין רגעים של פראיות ואלימות חושף פגיעות כנה ורצון אמיתי לתקן – בדרכו. גם שחקניות התאומות מצליחות להעביר את הדינמיקה הבלתי אפשרית בין קנאה, אהבה ותסכול.
פרטים נוספים
משך: שעה וחצי
מפיק: תיאטרון ארצי
מחזה: אמנון לוי
במאי: איציק כהן
משתתפים: ג'יל בן דוד, אוולין הגואל, גילת אנקורי, יפית אסולין, אלמה דישי, שון אמסלם, עופר רוטנברג
קרדיט: יוסי צבקר
בשר וחלב הצגה דרמה חכמה, אנושית, אמיצה. היא מטלטלת אך לא מתלהמת, מרגשת אך לא סנטימנטלית. היא משקפת בעוצמה את הכאב השקט של מי שלא קיבלו אהבה במידה שווה ואת הצורך האנושי בתיקון, גם אם מאוחר מדי. שעה וחצי של רגש אינטנסיבי, שהקהל יוצא ממנו שקט ומלא מחשבה. מומלץ במיוחד לאוהבי תיאטרון חברתי, דרמה משפחתית, ולכל מי שגדל בין אחים